הצעד הראשון בטיפול בבריחת שתן הוא פגישה עם רופא. הרופאה או הרופאה יתנו לכם לבצע בדיקה פיזיולוגית ויבחנו את ההיסטוריה הרפואית שלכם – אתם תשאלו על סימפטומים שונים שסבלתם מהם ועל תרופות שעשית או שלא עשית בהם שימוש. כמו כן חשוב להבין האם היית חולה לאחרונה והאם עברת ניתוח או טיפול פולשני אחר? סביר שהרופא גם ישלח אותך לבצע בדיקות כגון בדיקת שתן, בדיקת דם ובדיקה לגבי היכולת שלך לרוקן כמו שצריך את שלפוחית השתן. בנוסף הרופא יבקש ממך במקרים מסוימים לנהל יומן אישי שבו תצטרך לכתוב כמה פעמים אתה הולך לשירותים כדי להתרוקן ביום? האם בורח לך שתן בין לבין או לחלופין האם אתה לא מצליח לתת שתן כמו שצריך למרות שניגשת אל השירותים? רופא המשפחה יכול להיעזר גם בבדיקה של אורלוג כדי לאבחן בצורה מדויקת יותר את הבעיה.

גברים מזדקנים

סוגי בריחת השתן שקיימים:
– בריחת שתן שנובעת מפעולה גופנית – בריחת שתן זו מתרחשת כאשר שתן דולף בעקבות לחץ על השלפוחית, לדוגמא, בזמן אימון גופני או שיעול או התעטשות או צחוק חזק או הרמת חפצים כבדים. מדובר בתופעה השכיחה ביותר של בריחת שתן בקרב נשים צעירות ונשים בגיל העמידה שמתחילות לעבור את שלב הבלות.

  • דליפת שתן כתוצאה מדחף בלתי נשלט – בריחת שתן זו מתרחשת כאשר אנשים מרגישים צורך חזק מאוד לתת שתן ולא מצליחים להחזיק אותו לאורך זמן ולהתאפק עד הגעתם לשירותים. מדובר במקרים רבים בבעיה ששכיחה בקרב חולי סכרת, אלצהיימר, פרקינסון, אנשים שעברו שבץ ומחלות שונות נוספות.
  • בריחת שתן תפקודית – בריחת שתן זו מתרחשת בקרב מבוגרים עם בלוטת שתן נורמלית אשר בעקבות מגבלות תנועה פיזיות או אחרות אינם מצליחים להגיע לשירותים ולתת שתן בזמן.

הטיפול בבעיות השונות נגזר מסוג הבעיה וסוג בריחת השתן. מן הסתם כאשר ישנן בעיות תנועה יש צורך במענה פיזי ובקרבה נוחה לשירותים ולעומת זאת בבריחת שתן כתוצאה ממאמץ פיזי חשוב להיערך עם פעילות מניעה וכן לחזק את השרירים השונים וביניהם שרירי רצפת האגן. בכל מקרה חשוב כאמור לגשת לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו כדי לחסוך זמן וסבל מיותר באבחון הבעיה המדויקת והטיפול בה.