השתלת עצם היא תהליך שבאמצעותו מנתח לסת או רופא שיניים מעבה את העצם בלסת העליונה או הלסת התחתונה באמצעות תוספת עצם. תהליך זה הינו הכרחי במקרים שבהם המטופל צריך לעבור השתלת שיניים אך חסר את עובי הלסת הדרוש לטובת החדרת השתלים. עובי הלסת נבדק על ידי צילומי רנטגן או סריקות מיוחדות. לרוב אובדן מסת העצם בלסת נובעת מהזדקנות אך לעיתים ייתכן ומדובר בתאונה, מחלת חניכיים, שחיקה ממושכת של השיניים התותובות או בעיות אחרות. בחלק מהמקרים ניתן למנוע או למזער את הנזק על ידי התנהגות נכונה יותר המאפשרים את שימור רקמות השן וצמיחת עצם תקינה. במקרים בהם המטופל סובל מאובדן שיניים שלא הוחלפו באופן מיידי, הלסת באותו איזור מתחילה לשקוע מה שגורם למראה פנים מבוגר יותר ולחוסר נוחות. זו הסיבה שכיום השתלות שיניים הפכו לטיפול פופלרי כל כך וזמין כל כך למרבית האנשים המעוניינים לפתור את בעיית הנראות או הנוחות או בעיות לסת עתידיות ולהשקיע סכומים נמוכים בהשוואה לעבר במטרה לפתור את הבעיה. אך תהליך זה מחייב כאמור השתלת עצם להשלמת מסת העצם הרצויה.

מערכת שיניים לסת עליונה

לטובת השתלת העצם עושים לרוב שימוש בעצם הנלקחת מאזור אחר בגוף או בחלופות סינטטיות. ישנם ארבעה סוגים עיקריים של השתלת עצם: השתלה אלופלסטית, קסנו-שתלים, אל-שתלים, ושתלים אוטוגניים או אוטומטיים. ההשתלה הפופולרית ביותר והמוצלחת ביותר מבין כל טכניקות ההשתלה היא תהליך ההשתלה האוטוגני. השתלה זו מכונה גם בתחום רפואת השן כהשתלת הזהב. בתהליך זה נקצרת עצם ממקום אחר בגוף, לרוב מהירך מכיוון שאזור זה עשיר במח עצם אשר יכול להבטיח אספקה קבועה ותחדשת של תאי עצם המאפשרים את התאוששות העצם וקליטתה לאחר ההשתלה בלסת עצמה ומניעה של בעיות. ישנם מקרים בהם לא ניתן לקחת עצם מגופו של המטופל ולכן יש צורך בתורם אנושי אחר או במקרים מסויימים בבעל חיים כדוגמת פרה כדי להשלים את התהליך. קצירת העצמות מהתורמים אינה מתבצעת בזמן אמת. למעשה ישנם בנקי עצם המאחסנים עצמות מסוג זה ולמטרה זו ובזמן אמת נמשכת מהם מסת עצם רצויה.